למשכנתאות בע"מ נ' פוני ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטה שהורתה על מחיקתו של התיק זה מחמת חוסר מעש, עוד ביום 2/9/2009, בהחלטתו של כב' הרשם עידו כפכפי.

הבקשה אינה נתמכת כלל בתצהיר, למרות שהיא "עמוסה" בטענות עובדתיות לרוב, אודות מו"מ שלכאורה נוהל בין הצדדים לאורך השנים.

כידוע, די בטעם זה כדי להביא לדחייתה.

ברם, גם לגופם של דברים, אין מקום להיעתר לבקשה.

ראשית, אין בבקשה כל התייחסות למועד ידיעתו של המבקש על אודות ההחלטה מיום 2/9/2009, ולפיכך, לא ניתן כלל לקבוע כי המועד להגשת בקשה זו לא חלף לפני שנים מספר.

שנית, אין בבקשה כל התייחסות לשאלה מדוע לא פעל המבקש, מתום המו"מ בין הצדדים (לכל המאוחר, על פי הבקשה עצמה, ביום 21/6/2011 או בסמוך לכך) ועד להגשת בקשה זו (ביום 12/5/2013) – כלומר, במשך כשנתיים תמימות.

גם אם נראה, ולו בדוחק, במו"מ בין הצדדים כ"טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשה זו, הרי שלעניין זה יפים דבריו של ד"ר זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמוד 891: "טעם מיוחד שהיה קיים יכול שיפוג, אם לא הזדרז המבקש ולא ביקש הארכת מועד תוך זמן סביר לאחר שהוסרה הסיבה שמנעה אותו מלפעול. בעניין אחד הכיר בית המשפט בכך שמקרה אבל על מותו של קרוב משפחה יכול להצדיק בקשה להארכת מועד, אבל הבקשה הוגשה כעבור למעלה משנה מפטירת המנוח, ונדחתה מפאת ההשהייה" (ההדגשה שלי – י.ב.).

שלישית, אין להשלים עם מצב בו הליכים משפטיים יוותרו כאבן שאין לה הופכין במשך שנים רבות.

יפים לעניינו הדברים הבאים מתוך החלטתו של כב' הש' ש' פרידלנדר ברע"א 61257-01-12 (מחוזי ב"ש) פהמי איבראהים חליל אלקורעאן נ' מושב שובה ואח', פורסם בפדאו"ר-גוגל:

"בית המשפט שלפניו התבררה התביעה נוכח, אפוא, כי לא ניתן לקדמה מחמת חוסר מעש; ולעניין זה אין נפקא-מינא מהן סיבותיו של חוסר מעש זה. חוסר מעש כזה מצדיק מחיקת התביעה; משום שהתופעה של הליכים פתוחים, שאינם מקודמים ברציפות לקראת סיומם, פוגעת במינהל השיפוטי התקין ובאמון הציבור במערכת המשפט. שאלת החיוב באגרה ובהוצאות בגין הליך שנמחק בנסיבות כאמור, או בגין הגשתו-מחדש, היא שאלה נפרדת מעצם המחיקה, ויש לדון בה, בערכאה הדנה בהליך, תוך מבט רחב על המהות והנסיבות של העניין, לאור פרשנות תכליתית של החיקוקים השייכים לעניין. אין להכריע בשאלת מחיקתו של הליך מחוסר מעש לאור ההשלכות הנגזרות מכך, לכאורה, על חיובים באגרה ובהוצאות. יש למחוק הליכים "תקועים", לטובת המינהל השיפוטי התקין ואמון הציבור במערכת המשפט; ובשאלות של אגרה והוצאות יש לפסוק תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי, ולא כנגזרת אוטומטית של מצבים דיוניים פורמאליים.". (ההדגשות שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול מחיקתה של תביעה זו מחמת חוסר מעש – נדחית.

המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ג, 29 יולי 2013, בהעדר הצדדים.